מאפרות

מאפרות - מאפרה היא כלי אשר מכיל את האפר שנשאר מהסיגריות, סיגרים ומוצרי עישון אחרים. מאפרות יהיו עשויות בדרך כלל מחומר לא דליק כגון: זכוכית, חרס, מתכת וכו'.

עיצוב המאפרה הנפוץ ביותר הוא בצורה עגולה עם בסיס שטוח, כך שתוכל להיות מונחת על שולחן. למאפרות רבות יש חריצים בשפה, כדי להחזיק סיגריות ו/או ג'וינט. מאפרות שונות, במיוחד אלו שבמקומות ציבוריים הן מחוברות לקיר או לפח. הן יהיו גדולות יותר ממאפרת שולחן רגילה, בגלל השימוש המוגבר שהן זוכות להן.

כיום ניתן למצוא מאפרה כמעט בכל מכונית, בין אם היא גדולה או גדולה. בחלק מן המכוניות גם ניתן למצוא אפילו מצת אשר מותקן בחלק הקדמי של האוטו.

ישנן מאפרות שמגיעות עם כיסוי או מכסה למניעת יציאת ריח רע. בנוסף זה גם מונע מחמצן לזרום פנימה, כך שהסיגריה תכבה מעצמה. כך שאם היא לא כובתה לחלוטין, היא תכבה בכל זאת.

ההיסטוריה של המאפרות

בעוד שצורות פשוטות וישנות של מאפרות היו קיימות הרבה לפני המאה ה-19. רק בתחילת המאה ה-20 התחילה המאפרה לקבל עיצוב אסתטי הפופולריות שלהן גדלה. הסיבה לכך היא שיותר ויותר נשים החלו לעשן בתחילת המאה ה-19, וכך המאפרה הפכה לאומנות.

נשים רבות נמנעו משימוש במאפרה בגלל שהיא לא הצליחה לשקף את הנשיות שלהן וערכיהן הנשיים. עישון היה נתפס זמן רב כפעולה בלעדית של גברים. עם עליית השימוש של נשים בסיגריות התחילו להופיע לאט לאט מאפרות מפורטות ומפוארות יותר. מאפשרות אלו הציגו תמונות פסטורליות של נשים מטיילות בנופים צבעוניים מרהיבים.

חלקם אפילו הציגו דגמי ברזל יצוק מפוארים מאוד של נשים בשמלות מהודרות, חיות במצבי משחק ומדי פעם מגש חרסינה או קרמיקה המדגיש סידורי פרחים אקסטרווגנטיים.[1]

המילה "מאפרה" (באנגלית: ashtray) בצורה שאנחנו מכירים היום, לא נכנסה לשימוש נפוץ עד 1926. שמה המקורי היה וזהו גם מקור השם שלה "מגש אפר" (באנגלית: ash tray).